אחד הדברים שעולה לשיח הציבורי בשנים האחרונות הוא הנושא של ילדים ותלמידים אשר סובלים מחרמות ומבדידות חברתית. אין דבר אשר מדאיג יותר הורה מאשר לשלוח את הילד לבית הספר ולחשוש מכך שהילד לא יהיה מקובל ולא יהיה לו עם מי להיות בהפסקות. גם את הילדים עצמם הדבר מטריד מאוד וישנם ילדים שאפילו אומרים להורים שלהם שהם לא רוצים ללכת לבית הספר כי אף אחד לא רוצה לשחק איתם ולדבר איתם.
בבית הספר ביאליק בעיר מודעים כמובן לבעיה הזו, והחליטו למצוא לה פתרון. כך, לפני כמה שבועות, ביוזמת המנהלת והצוות החינוכי, ובשיתוף עם חברי מועצת התלמידים הבית ספרית, נולד מיזם שמטרתו לדאוג לכך שאף ילד לא יישאר לבד בהפסקות. "התברכנו במנהלת מדהימה, רינת אלמוזלינוס", מסביר רועי עטר, יו"ר ועד ההורים המרכזי של בית הספר. "היא אמנם חדשה יחסית, זו שנה שנייה שלה, אבל יש לה רעיונות נהדרים. היא באמת רואה את הילדים".
איך נולד המיזם? ספר לנו עליו.
"רינת שמה לב שיש הרבה ילדים שיושבים לבד בהפסקות. זה אמנם לא ייחודי רק לבית ספר ביאליק, אלא תופעה שקורית בהרבה בתי ספר, אבל היא החליטה שהיא לא מוכנה שהתופעה תמשיך בבית הספר שלנו. היא כינסה היא הצוות החינוכי ולאחר מכן דיברה גם עם חברי מועצת התלמידים וכך נולד המיזם. הרעיון הוא שחברי מועצת התלמידים מסתובבים בהפסקות עם אפודים צהובים זוהרים. לכלל תלמידי בית הספר הוסבר שאם יש ילד שהוא לבד ושאין לו עם מי לשחק או לדבר בהפסקה, הוא יכול לגשת לאחד הילדים עם האפודים הזוהרים ולבקש ממנו לשחק איתו. בנוסף, חברי מועצת התלמידים לא רק מחכים שייגשו אליהם, אלא הם גם פעילים בנושא ומנסים לזהות בעצמם ילדים שהם בודדים וניגשים אליהם ומנסים לעודד אותם להיפתח אליהם ולגרום להם לרצות לשחק איתם או לדבר איתם. הם עושים זאת מתוך הנחה שיש ילדים שהם מופנמים והם לא ייגשו מיוזמתם לבקש שישחקו איתם למרות שהם מאוד רוצים בכך. המסר שרוצים להעביר בפרויקט הזה הוא שכולם שווים ושלכולם יש ערך ולכולם מגיע שישימו לב אליהם".
רוצים להישאר מעודכנים?
אחרי כמה שבועות של הפעלת הפרויקט איך התגובה אליו מצד התלמידים בבית הספר?
"התגובות מאוד טובות. אפשר לראות את האינטראקציה בהפסקות. הילדים שלובשים את האפודים הם לרוב הילדים מהשכבות הגבוהות יותר של מועצת התלמידים, מכיתות ה' ו-ו'. אלו הם ילדים שיודעים איך להתחבר עם ילדים אחרים ואיך לחבר בין ילדים. זה גם גורם לילדים הצעירים יותר להתרגש כי זה נחשב יותר שילדים בוגרים יותר ניגשים לילדים צעירים מהם ומציעים להם לשחק איתם. הילדים הצעירים, שהם בודדים, מתרגשים מאוד מכך שילדים גדולים באים אליהם ונותנים להם תשומת לב. אגב, יש גם ילדים שרוצים את השקט שלהם ולא תמיד רוצים להצטרף למשחקים עם ילדים אחרים, וגם זה בסדר. אבל גם את הילדים האלה לא מזניחים ולא נותנים להם להישאר סתם באיזו פינה. יש בבית הספר פינת חי מאוד מגניבה. כך שאם יש ילד שאומר שהוא לא רוצה להצטרף למשחקים עם ילדים אחרים, מציעים לו לבוא לפינת החי, לשחק עם החיות, להאכיל אותן וכו'. העיקר שהוא לא יישאר לבד".
"כשמהנהלת הציעה לנו את הפרויקט הזה מאוד התלהבנו", אומרת מ', תלמידה ממועצת התלמידים. "לי יש אחים קטנים וחשבתי עליהם, איך הם היו מרגישים אם הם לבד בבית ספר ואף אחד לא היה מתייחס אליהם. אני מתייחסת לתלמידים הבודדים האלה כאילו הם האחים שלי, ניגשת אליהם בהפסקה ומזמינה אותם לשחק איתי או להצטרף לילדים אחרים. כשאני רואה את האושר והחיוך על הפנים שלהם אחרי שהצעתי להם לשחק איתי, אני יודעת שזה היה המעשה הנכון ושטוב שפניתי אליהם ולא השארתי אותם לבד בהפסקה".
הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אילן
תבורכו!!!!!
M
כל הכבוד
לורי
רעיון יםה, אבל ןמה האפודים הזוהרים
למה לשים חותמת על ילד שניגש לאפוד זוהר ולהנצחע זאת
אפשר ורצוי גם ללא האפוד